הלבנת הון היא תחום פלילי וכלכלי בעייתי מאוד ורחב היקף מבחינה עולמית, התחום נקרא גם "כיבוס כספים", במהותה מדובר על פעולה פיננסית שנועדה להסוות מקור של כסף או הון כלשהו והפיכת אותו הון ללגיטימי מבחינה חוקית ופיננסית – מלבינים את הכסף השחור ומכאן מקור השם.
הלבנת הון מקושרת לרוב לפעילות פלילית כמו סחר בסמים, פשיעה מאורגנת, שוחד ולפשיעה כלכלית כמו העלמות מס וכדומה. התחום נחשב לבעיה בקנה מידה עולמי ולכן יש דגש נרחב על מלחמה בתופעות של הלבנת הון, בישראל קיים חוק איסור הלבנת הון שנועד למונע את התופעה ולקבוע תקנות ומסגרות לאלו שעוברים על החוק.
מקור השם הוא מארה"ב, מהתקופה בה נאסר למכור אלכוהול וארגוני הפשיעה הגדולים עסקו בהברחות רחבות היקף והיו צריכים להסתיר את מקור הכסף שהתקבל עבור המשקאות הלא חוקיים. הדרך העיקרית בעבר וכיום של הלבנת הון היא הכנסת הכסף השחור למערכת מסחרית או פיננסית לגיטימית ואז הוצאתו מאותה מערכת, בכך הכסף הופך ל"מולבן". באותה תקופה נעשה שימוש במכבסות על מנת להלבין את ההון ומכאן גם מקור השם מכבסת כספים.
הלבנת הון – לא רק מאפיונרים…
אם בעבר התחום של הלבנת הון נחשב נחלתם העיקרית של ארגוני פשיעה מאורגנים למיניהם בכל רחבי העולם, אז כיום הגדרות העבירה הכללית הזו הורחבו תחת חוק איסור הלבנת הון ותחת הגדרות בינלאומיות שונות. עבירות הלבנת הון כיום נחשבות למעשה כמעט כל פעילות פיננסית שנעשית מחוץ למגבלות החוק, כך שבימינו גם גורמים פרטיים ועסקים קטנים יכולים להיכלל תחת ההגדרות של חוק איסור הלבנת הון ולא רק תאגידים או ארגוני פשיעה.
חוק איסור הלבנת הון קובע גם כי כל אדם או גורם שמנסה להסתיר את רווחיו או את התשואות שהשיג מבצע עבירת הלבנת כסף – למשל משקיע שלא מדווח על תשואה מעסקה כלשהי.
שיטות נפוצות של הלבנת הון
בעבר היה נפוץ שימוש בבנקים, ללא ידיעתם של הבנקים כמובן, לצרכי הלבנות הון. בעל הכסף העביר אותו לגורם שלישי כביכול ללא קשר אליו, אותו גורם הפקיד את הכסף בחשבון בנק על שמו ואז רשם צ'ק או ביצע העברה בנקאית אל הגורם שהוא בעל הכסף (תמורת עמלה) ובכך הכסף כבר התגלגל המערכת הפיננסית הרגילה ובכך נוקה כביכול מחשד. כיום הבנקים בישראל ובעולם מנהלים מערך מקיף נגד הלבנת הון ובמסגרת החוק ולכן הפיקוח הדוק יותר ובשאיפה גם כמות העבירות פחתה.
שיטה אחרת של הלבנת הון היא באמצעות הקמת עסקים ייעודיים לכך או אפילו הקמת חברות קש שמוקמות לצורך הפעולה. הכסף השחור נכנס לתוך העסק או החברה, העסק משתמש בו כביכול לצרכיו ומשלם עליו מיסים כרגיל ובכך הכסף מולבן כי אין פיקוח על מקורו ועל פניו זו נראית כמו פעולה חוקית.
אפשרות אחרת שעברייני הלבנת הון עשויים לנקוט בה היא לדווח כי מקור הכסף הוא מהימורים (בחו"ל כמובן), רלבנטי יותר לסכומים קטנים יחסית.
חוק איסור הלבנת הון בישראל
למרות חשיבות הנושא, חוק איסור הלבנת הון חוקק רק בשנת 2000, לקח 7 שנים לאשרו סופית. בחקיקת החוק שותפו והיו בעלי השפעה גם גורמים מארה"ב ומארגונים בינלאומיים אחרים. החוק קבע נהלים נגד הלבנות הון וגם יזם את הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
חוק איסור הלבנת הון מטפל בהיבטים הבאים של התחום:
- בנקים: יחידות פיקוח מקיפות נגד הלבנה
- כניסה ויציאה לישראל חובת דיווח על סכומים של מעל 80,000 ש"ח
- טיפול בתלונות הציבור לגבי חשדות להלבנת הון של גורמים מסוימים