15 מיליארד שקלים. זהו אינו תקציב המדע של מדינת ישראל, וגם לא התוספת שניתנה למאבק הרופאים המתמחים. 15 מיליארד שקלים הוא סכום הכסף אשר שייך לאינספור אזרחים במדינת ישראל, מושקע בחברות ביטוח, בקרנות גמל, בתכניות פנסיה ועוד- אבל נשאר בסופו של דבר בכל אותם גופים. בחלק גדול מהמקרים זה קורה מבלי שהאנשים להם הכספים מגיעים על פי חוק יהיו מודעים לכך בכלל.
מדוע הכספים הולכים לאיבוד?
למרבה הצער, ישנם מספר מצבים אשר חוזרים באופן תדיר בחייו של אדם ומביאים ל”נתק” בינו לבין הכספים. מוות של הורים בעלי קרנות גמל, החלפה של כתובת מגורים, שינוי מקום עבודה וחוסר תקשורת מול סוכן הביטוח הם מצבים נפוצים בחיים של כל ישראלי, ובהרבה מקרים הגורם לכך שהכספים נשארים תקועים במקום אחד.
אז מה עושים? אפשרות אחת היא לדמיין כיצד החיים היו נראים עם תוספת של כמה עשרות אלפי שקלים, ולהמשיך להתקיים בכבוד. האפשרות השנייה, ההוגנת הרבה יותר, היא יציאה למסע להשגת הכספים האבודים. למרבה המזל, עם גורמים המוסמכים במסעות מסוג אלה, המתמחים באיתור כספים בקופות גמל, המשימה הופכת לפשוטה הרבה יותר.
פעילותן של חברות להשבת כספים
חברות לאיתור כספים שנאבדו קמו בעיקר לאחר רפורמת הביטוח משנת 2005, בה עברו קרנות הגמל והפנסיה מרשותם של הבנקים לגופים פיננסיים אחרים, וחלק גדול מהכספים הללו נשאר “תקוע באוויר”.
כך מתנהלות חברות לאיתור כספים
לאחר הפנייה הראשונית אל חברה לאיתור כספים שנאבדו, היא תבצע עבור הלקוח בדיקה מקיפה בכל הגופים הנוגעים לעניין. בחלק מהמקרים הבדיקה הזו אינה עולה כסף, אלא משמשת לטובת הציבור גרידא. צדק חברתי מעולם לא היה צודק יותר.
מעבר לכך, כמובן שחלק גדול מהפעילות של החברות נעשית באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים ומתמקדים, אשר סורקים את כלל הנתונים במוסדות השונים, בעיקר מבחינת מידע ביטוחי או פנסיוני.
באמצעות הקשרים אשר אנשי החברות האלה טווים בכל מוסד ומוסד, יכולים הם לגלות היכן נמצאים הכספים האבודים עבור הלקוח, ולהתנהל מול הגופים על מנת שהם יעברו לחשבונו של הלקוח בצורה המהירה ביותר האפשרית. אחרי הכל, אלו הם הכספים שלו.