הקפאת הליכים

הקפאת הליכים הוא מונח עסקי שמתאר הליך משפטי מכוח חוק החברות (סעיף 350), ההליך מקפיא למעשה את חובותיה של חברה ומקנה לה הגנה מפני נושיה – הקפאת הליכים היא המקבילה הישראלית להליך Chapter 11 שנהוג בארה”ב לגבי פשיטות רגל. התהליך נועד לאפשר לחברות הרלבנטיות ליזום תהליך הבראה ושיקום עסקי על מנת שיוכלו לשוב לפעילות ולהחזיר את חובותיהן, לעומת מסלול של פירוק שבו חברה לא עומדת בהתחייבויותיה ונכסי מפורקים על מנת להחזיר את החובות בהליך של כינוס נכסים וכדומה.

מסלול הקפאת הליכים רלוונטי לחברות במצב של חדלות פירעון או כאשר הן נקלעו לקשיים כלכליים חמורים, מדובר על הליך משפטי ויש צורך בצו בית משפט שמאשר וקובע הקפאת הליכים לגבי החברה הרלבנטית – בלי צו בית משפט החובות אינם מוקפאים והנושים יכולים לתבוע ולפעול נגד החברה.

ההגדרות הבסיסיות של הקפאת הליכים

לאחר קבלת צו בית משפט לגבי הקפאת הליכים כל חובות החברה מוקפאים ומושהים כל עוד הצו בתוקף, המשמעות היא שלנושים של החברה אין יכולת לתבוע אותה או להמשיך בהליכים משפטיים קיימים על מנת לקבל חזרה את חובותיהם. בנוסף, ההליך אוסר על החברה שנמצאת בקשיים לשלם חזרה חובות ישנים יותר ממועד קבלת הצו להקפאת הליכים – מכיוון שהחזר חובות אלו ייחשבו כהעדפת נושים אשר אסורה על פי חוק. כל החזר חוב מחייב אישור של בית המשפט שנתן את צו ההקפאה.

צו הקפאת הליכים מוצא על ידי בתי המשפט המחוזיים שתחום זה נמצא תחת סמכותם. הקפאת הליכים ניתנת לתקופה מוגדרת מראש וניתן להאריך אותה, באישור בית המשפט, לתקופות של עד 9 חודשים בכל פעם. להליך יש עלות יחסית גבוהה שעל החברה לשלם בצורה של עמלות שונות.

מה דורש החוק מחברות שנמצאות בהליך הקפאת הליכים

הליך משפטי זה רלבנטי ברוב המקרים רק לחברות בינוניות ומעלה מבחינת היקף פעילותן והחוק אינו מקנה לחברה הגנה מפני נושים ללא דרישות נוספות שיצדיקו מהלך זה, הדרישות המרכזיות שעל החברה להציג הן:

• על החברה להכין ולהציג תכנית עסקית מפורטת שמראה כיצד תבצע את תהליך ההבראה שלה במסגרת הליך הקפאת הליכים ותגיע למצב של חזרה לפעילות והחזר חובותיה.
• על החברה להוכיח כי היא מסוגלת לבצע את פעילותה העסקית לאורך זמן ולהשיג רווחים מפעילות זו שיאפשרו את החזר החובות.
• החברה צריכה להכין ולהציג הסדר החזר חובות לנושיה, כאשר הסדר זה צריך לקבל את אישור אותם נושים רלבנטיים והוא יהווה את הדרך החלופית להליך של פירוק החברה – הסדר נושים זה מסתמך גם על רווחים שינבעו מהמשך פעילות החברה תחת צו הקפאת הליכים וגם ממימוש אפשרי של חלק מנכסיה.

כמו כן, על מנת לקבל אישור לצו הקפאת הליכים אסור שתהיה פגיעה באינטרס הציבורי הרחב – על פי הגדרות הכונס הרשמי כנציגו של האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים. בנוסף יש לקבל את הסכמתם של למעלה מחצי מנושי החברה לאישור הקפאת הליכים עבור החברה.

החברה קיבלה אישור הקפאת הליכים – מה קורה עכשיו?

לאחר שבית המשפט אישר צו הקפאת הליכים לחברה ממונה על ידו גורם מקצועי ובלתי תלוי שמשמש כנאמן – נציג בית המשפט שמפקח על תהליך ההבראה של החברה. לצד הליווי המקצועי של הנאמן החברה חוזרת למעשה לפעילות כלכלית רגילה כאשר המטרה המרכזית שלה היא גריפת מספיק רווחים על מנת להחזיר את חובותיה – וכמובן להתייעל ולפעול בצורה יעילה יותר מאשר הדרך שהובילה אותה להליך הקפאת הליכים מלכתחילה.